מאניה דיפרסיה או בשמה השני הפרעה דו קוטבית (דיכאון דו-קוטבי) או הפרעה בי פולארית BIPOLAR AFFECTIVE DISORDER הנה הפרעה במצב הרוח שקורה לא רק לכיוון הדיכאוני, שגורמת לדיכאון, מצב רוח ירוד, אלא גם מגיעה לעיתים לקוטב השני, לקוטב של מצב רוח מרומם, מאני. יש התקפים – אפיזודות דיכאוניות, ויש התקפים אפיזודות מאניות MANIC EPISODES . הפרעה זו הינה תורשתית, בניגוד לדיכאון סתם, שאינו תורשתי.

התקף מאניה דיפרסיה

ההתקף המאני מוגדר כפרק זמן שניתן לציין מתי התחיל, בדיוק רב יחסית, שבו מצב הרוח מרומם, או עצבני. עם פעילות מכוונת מטרה או אנרגיות מוגברות באופן מוגזם. התקופה עורכת שבוע לפחות, והפעילות נמשכת רוב שעות היום, כמעט כל יום.
בנוסף קיימים גם חלק מהבאים:

תסמינים של דיכאון דו קוטבי

1.דימוי עצמי גבוה ומנופח או גרנדיוזי, יחסית למציאות
2.מיעוט צורך בשינה, למשל מסתפק בשלוש שעות שינה וממשיך באותו מרץ שהיה קודם, אצל אדם שבדרך כלל זקוק ליותר שעות שינה.
3.דברנות יתר, או צורך לדבר ללא הפסקה.
4.חשיבה מהירה מאד
5.מוסחות גבוהה – ריכוז ירוד.
6.פעילות יתר בתחום החברתי, בתחום העיסוק העיקרי – תלוי בגיל, לימודים או עבודה או בתחום המיני.
7. מעורבות יתר בפעילויות שתוצאותיהן עלולות להיות מכאיבות בהמשך כגון: קניות ללא מעצורים, השקעות עסקיות טיפשיות או לא סבירות, פעילות מינית לא מבוקרת.

אבחון מאניה דיפרסיה

מאניה דיפרסיה היא מצב נפשי המפריע לתפקוד המצופה מאותו אדם, ואף מצדיק אישפוז במקרים מסוימים. ההתקף הדיכאוני הוא כמו זה שבדיכאון שאינו דו –קוטבי, ולכן קשה לדעת כשמופיע דיכאון ראשון אם מדובר בדיכאון דו קוטבי או בדיכאון רגיל.

ההפרעה הדו – קוטבית הנה הפרעה תורשתית כאמור, כך שאם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל מהפרעה דו קוטבית, יש לחשוב על אבחנה זו כשבאים לטפל באותו אדם הסובל לראשונה מדיכאון. (אם אדם חווה התקף מאני אחד, הרי שמדובר בהפרעה דו קוטבית), חשוב לדעת האם מדובר על דיכאון דו קוטבי, מפני שהטיפול שונה במקצת.

הטיפול בהפרעת המאניה דיפרסיה

יש זהירות רבה יותר במתן נוגדי דיכאון בהפרעה דו קוטבית מתוך חשש, שלעיתים מתאמת, שהדיכאון "יקפוץ" למאניה, יעבור מהקוטב הדיכאוני לקוטב המאני. הטיפול במצב המאני הוא בתרופות שונות נוגדות פסיכוזה, ובמייצבי מצב רוח.

מייצבי מצב רוח

מייצבי מצב רוח הם חומרים המאזנים את מערכת העצבים המרכזית, ומונעים גם התקפים אפילפטיים. כשאדם שסובל מהפרעה נפשית מקבל לפתע תרופה שכתוב עליה שהיא מונעת אפילפסיה, זה יכול לעורר תמיהות, אך באינטואיציה אפשר להבין שמדובר בתרופה שמונעת התפרקויות חשמליות במוח, וגם במצב המאני המטרה היא למנוע התפרקויות חשמליות ופעילות יתר.

השימוש בליתיום LITHIUM במצבים של הפרעה דו קוטבית

אחת מהתרופות המייצבות את מצב הרוח, ספציפיות דווקא למצבים מאניים ולא לאפילפסיה היא ליתיום LITHIUM. זהו יסוד שמופיע בטבלה המחזורית הכימית של מנדלייב, שהיה ניסיון להשתמש בו כמלח לחולים עם יתר לחץ דם, כתחליף למלח שמכיל נתרן שמעלה לחץ דם. חולי נפש מקרב אותם חולים נרגעו והחלימו מהתקפים מאניים וכך נמצא הליתיום כמייצב מצב רוח.

טיפול מונע

אחת הבעיות בטיפול בחולים עם דיכאון דו קוטבי היא לגרום להם להבין ולהפנים את הצורך בטיפול מונע. טיפול שימנע את ההתקף הבא. מכיוון שאין חוקיות בתדירות ההתקפים, יכולה להיות תקופה ללא טיפול מונע בה לא יהיה התקף, אך לאחר זמן לא ידוע מראש יופיע פתאום התקף. גם החולה וגם הרופא לא יודעים מתי יבוא ההתקף וגם לא בטוחים מאותה סיבה האם החולה באמת גרם לשיפור במצבו, ומניעת ההתקף על ידי הטיפול המונע הקבוע, או שלא היה קורה כלום גם ללא הטיפול.

בדרך כלל טיפול מונע ניתן רק אחרי מספר התקפים, או אחרי התקף בודד אם היה מסוכן מאד.
מומלץ לחולי מחלה דו קוטבית לא להשתמש בתרופות המכילות סטרואידים, ולא להשתמש בסמים, כולל חשיש, מפני שזה עלול להגביר את מספר ותדירות ההתקפים.

הפרעה דו קוטבית מתגלה פעמים רבות כשהאדם כבר נשוי. במצב זה טיפול זוגי אצל פסיכיאטר יוכל לעזור לשני בני הזוג להתמודד טוב יותר עם המצב החדש שנוצר, מבחינת הבנת ההפרעה התקשורתית בין בני הזוג ותיאום ציפיות.

במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור בהרבה מאוד מקרים של מאניה דיפרסיה והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות.

ד"ר בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעלת ותק וניסיון של מעל 30 שנה. היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי במספר קליניקות ברחבי הארץ. בירושלים, פתח תקווה, כפר סבא, שערי תקווה ונהריה.

במקרים דחופים ניתן לתאם ביקור בית.

ד"ר בן אור היא פסיכיאטרית למבוגרים ומכיוון שכך, מטפלת בבגירים – בני 18 ומעלה בלבד.

                                                             לקביעת תור לד"ר בן אור חייגו 050-5632723

הפוסט מאניה דיפרסיה הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

הפרעות נפשיות לרוב מטופלות במסגרות ביתיות. אולם ישנם מצבים של הפרעות נפשיות חריפות וממושכות, שיוצרות מצבים של אי תפקוד משמעותי, או סכנה לחולה או לסביבתו של החולה. במצבים אלה, שוקלים בדרך כל אפשרות של אשפוז פסיכיאטרי. לרוב, אשפוז פסיכיאטרי נעשה מרצונו של המטופל, אשר מעוניין לסייע לעצמו. במצבים קיצוניים, עשוי בית משפט לפסוק על אשפוז בכפייה, על מנת למנוע סכנה למטופל או לסביבתו.

סוגים של אשפוז פסיכיאטרי

אשפוז פסיכיאטרי יכול להתבצע במחלקה פתוחה, שבה ההשגחה על המטופלים נמוכה, ולמטופלים יש אפשרות לצאת ולהיכנס מן המחלקה כרצונם, או במחלקה סגורה, אשר מיועדת למטופלים המהווים סכנה לעצמם או לסביבתם, ובה ההשגחה על המטופלים צמודה, ואין אפשרות יציאה.

במהלך אשפוז פסיכיאטרי נערכת גם הסתכלות פסיכיאטרית, שנועדה להעריך את מצבו של המטופל ולקבוע את סוג הטיפול המתאים לו. ישנם המתנגדים לאשפוז פסיכיאטרי, בטענה שהאשפוז עצמו טראומטי, ועלול לגרום להחרפה של ההפרעה. לכן, משתדלים להמעיט באשפוז פסיכיאטרי, ולהשתמש באופציה זו רק אם היא הכרחית.

ד"ר מרגלית בר אור – פסיכיאטרית

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעל ותק וניסיון של מעל 20 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור  בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקוה ונהריה.

במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים פסיכיאטריים  והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות.

אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל: 050-5632723

הפוסט אשפוז פסיכיאטרי הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית היא הפרעה נפשית, שהסובלים ממנה לוקים במחשבות טורדניות, בביצוע טקסים ופעולות שחוזרות על עצמן על מנת לגרש את המחשבות הללו, על מנת למנוע מעצמם חרדה שנוצרת מן המחשבות הכפייתיות.

תסמיני ההפרעה

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית מתחילה במחשבה אובססיבית טורדנית מסוימת, אשר מובילה לפעולה קומפולסיבית שחוזרת על עצמה. כך, למשל אדם הסובל מן התופעה עשוי לחשוב שיצליח להתקבל לעבודה רק אם יקפיד לדרוך על קווים בין מרצפות לכל אורך הדרך לראיון.

בעקבות המחשבה הזו, לכל אורך הדרך הוא יבצע את ההתנהגות הקומפולסיבית של הליכה על קווים בלבד. חשוב לדעת, כי כל אדם עלול להתנהג בצורה קומפולסיבית מידי פעם, אך ההפרעה מוגדרת כאשר המחשבות והמעשים מפריעים לתפקוד היומיומי של הסובל מהתופעה.

מתי מופיעים התסמינים?

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית מתפתחת בגיל צעיר ותסמינים ראשונים שלה עשויים להופיע כבר סביב הגילאים 9-13. נשים סובלות יותר מן התופעה, אולם היא מתבטאת אצלן בעיקר במחשבה ולא במעשים, בעוד שאצל גברים, ההתנהגות הקומפולסיבית נפוצה יותר.

טיפול בהפרעה

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעל ותק וניסיון של מעל 20 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקוה ונהריה.

במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות. אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטרי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל:  050-5632723

הפוסט הפרעה אובססיבית קומפולסיבית הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

אמנם כולנו שואפים לחיי היגיינה ובריאות, אבל עודף השקעה בתחום זה גובל בהפרעה כפייתית. כאשר מזהים אובססיה לניקיון מוגזמת יש להניח כי קיימת בעיה אשר דורשת טיפול והתייחסות.

סימנים של אובססיה לניקיון

קצת קשה להגדיר מהי אובססיה לניקיון משום שניקיון הוא דבר אנושי ומקובל, מותר לשטוף ידיים, ומותר גם לחטא אותם, מותר לכבס את הבגדים לאחר השימוש וכמובן לבדוק אם הצלחת נקייה. אבל אם כל הפעולות הללו נעשות יותר מדי פעמים וחוזרות על עצמם שלא בצורה הגיונית, סביר להניח שהאדם סובל מהפרעת אובססיה לניקיון שפוגעת לו באיכות חיים.

השפעה של אובססיה לניקיון

אובססיה לניקיון פוגעת באדם עצמו ובדרך כלל גם בסביבה. מי שסובל מהפרעה זו עלול לדרוש גם מן הסובבים לעמוד ברמת ניקיון מוגזמת ממש כפי שהוא דורש אותה מעצמו. זה לא נובע מרוע לב, הוא פשוט לא מסוגל לראות ולפגוש כתמים. הוא צריך לוודא כל הזמן שהשטח נקי ומצוחצח ולהיות בטוח שאין זיהומים ואין חיידקים. הורה שיש לו אובססיה לניקיון עלול לגרום לילדיו קשיי גדילה אמיתיים ולכן זה הזמן לטפל ולהתגבר על הקושי.

טיפול

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית מנוסה בעל ותק וניסיון של מעל 20 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקווה ונהריה.

במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות. אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטרי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל: 050-5632723

הפוסט אובססיה לניקיון הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

חרדה היא שם כולל למצב לא נעים של מחשבות דאגניות ומתח רב. אנשים רבים סובלים מחרדות שונות, והמשותף לכולם שהם גורמים סבל רב. סוגי חרדות שונות יכולים להביא לתסמינים גופניים, כאשר המערכות בגוף מושפעות מן המחשבות.

סוגי חרדות

החוקרים בתחום הנפש כוללים את סוגי החרדות למספר קבוצות. ישנם חרדות קלות שאפשר לחיות אתם בשלום ולהמשיך בשגרת החיים, וישנם חרדות קשות יותר שמצריכות טיפול דחוף ופוגעות באיכות החיים.
בין סוגי חרדות ניתן למנות:
• פחד מפני קהל
• חרדת בחינות
• פחד מטיסות
• פחד גבהים
• פחד מחושך
• פחד ממלחמות
• פחד ממוות
• פחד ממקומות סגורים (מעליות)
• פחד ממקומות ציבוריים
• פחד מכשלון
• ועוד

סוגי חרדות ומניעה

לא נעים לסבול מחרדה וחשוב לטפל בה בעוד מועד. אדם הסובל מחרדה עלול להמנע מן הגורם המפחיד אותו ולהעדיף שלא להחשף אליו. אבל המציאות מוכיחה שככל שנמנעים יותר, החרדה צוברת תאוצה. לכן חשוב לפנות לטיפול, ולא לחכות שהחרדות ילכו ויתפחו, טפלו בהם כבר עתה!

טיפול בחרדות עם ד"ר מרגלית בן אור

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופא  פסיכיאטרית מנוסה בעל ותק וניסיון של מעל 20 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקווה ונהריה. במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים של חרדות והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות.

אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטרי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל:  050-5632723

הפוסט סוגי חרדות הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

חרדה מתבטאת בסימנים שונים, פיזיים ונפשיים. במאמר שלפנינו נסביר איך מאבחנים סימפטומים של חרדה ומה קורה כאשר הם מתגלים. אדם הסובל מהתקפי חרדה עלול לסבול מסימפטומים של חרדה שונים החל מסימנים גופניים וכלה בקשיים נפשיים. בין השאר הוא ניתן לשים לב לסימנים הבאים:

סימפטומים גופניים

• רעד בגוף
• הזעת יתר
• דפיקות לב
• לחץ בחזה
• כאבי בטן
• בחילות
• כאבי ראש
• קשיי הרדמות
• יקיצות מרובות
• בעיות עיכול
• חוסר תאבון

סימפטומים נפשיים

• דיכאון
• ירידה בריכוז
• בלבול
• קשיי תפקוד
• רגזנות
• דאגנות
• מחשבות טורדניות

אדם המזהה בעצמו סימפטומים של חרדה או באחד מילדיו יודע כי הסבל הוא רב. הסימפטומים מלווים לאורך כל חיי היום יום והם מפריעים של שגרת החיים השלווה. לכל אחד מגיע לזכות לחיים טובים יותר, נטולי דאגה. אז אם מצאתם את עצמכם בקבוצה זו, מהרו לטפל כבר עכשיו!

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעלת ותק וניסיון של מעל 20 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקוה ונהריה. במהלך השנים אבחנה ד"ר בן אור מאות מקרים של חרדה והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות.

אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטרי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל:  050-5632723.

הפוסט סימפטומים של חרדה הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

במקרים בהם אדם אינו מסוגל לנהל את ענייניו בשל מחלת נפש או דמנציה (ירידה ביכולת שכלית בגלל זקנה), ניתנת חוות דעת מתאימה לשם הגשת בקשה למינוי אפוטרופסות לאותו אדם.

חוות דעת זו ניתנת לאחר בדיקה קלינית ולאחר בדיקות מעבדה המוכיחות שאין לאותו אדם הפרעה שניתן לתקנה (באמצעות איזון תרופתי; לדוגמא: חוסר מלח בדם).

ד"ר בן אור הינה רופאה  פסיכיאטרית למבוגרים בעלת ותק וניסיון של מעל 30 שנה. היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי במספר קליניקות ברחבי הארץ. ירושלים, כפר סבא, פתח תקווה, שערי תקווה ונהריה.  במקרים דחופים ניתן לתאם ביקור בית.

ד"ר בן אור היא פסיכיאטרית למבוגרים ומכיוון שכך, עורכת חוות דעת בנוגע לבגירים – בני 18 ומעלה בלבד.

הפוסט חוות דעת בנושא אפוטרופסות הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

חוות דעת בדבר כשירות לחתום על צוואה, שונה במעט מכל חוות דעת פסיכיאטרית אחרת, בהיותה ספציפית לנושא מסוים בלבד.

על מנת שיוכל פסיכיאטר לתת חוות דעת לצוואה, יש צורך בטיוטת הצוואה עליה הנבדק אמור לחתום, כדי שאפשר יהיה לשאול אותו על מה הוא מתכנן לחתום ולבדוק שהוא מסוגל להסביר למה כתוב כך ולא אחרת.

במקרים שהדבר לא ברור (למשל למה ילד מסויים אינו כלול בצוואה), הבדיקה כמובן אינה האם הצוואה צודקת, אלא האם האדם חושב באופן צלול ומודע ולא מסיבה למשל, שילד מסוים לא מופיע בצוואה מפני שההורה שכח שיש ילד בשם הזה…

ניתן לערוך גם חוות דעת לאחר פטירתו של אדם לגבי שאלת כשירותו ביום שבו נערכה צוואתו. חוות דעת לצוואה מסוג זה מתבססת על תיעוד רפואי מקיף ורלוונטי ככל האפשר תוך שכמובן מלכתחילה היא לא נערכת במתכונת האופטימלית כי חסרה בה הבדיקה הבלתי אמצעית של המצווה בעת עריכת הצוואה.

ד"ר בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעלת ותק וניסיון של מעל 30 שנה. היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי במספר קליניקות ברחבי הארץ. בירושלים, פתח תקווה, שערי תקווה ונהריה.

במקרים דחופים ניתן לתאם ביקור בית.

ד"ר בן אור היא פסיכיאטרית למבוגרים ומכיוון שכך, עורכת חוות דעת בנוגע לבגירים – בני 18 ומעלה בלבד.

הפוסט חוות דעת לצוואה הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

פעם חשבו שמדובר בהפרעה המופיעה, קיימת ומתבטאת בעיקר בתקופת הילדות. ההנחה היתה שזאת "משובת נעורים" או "משובת ילדות" כלשהי וכשמתבגרים "יוצאים מזה" או "גדלים מזה" כמו משטויות אחרות.

בספר פסיכיאטריה שנחשב עד היום ל"תנ"ך" של הפסיכיאטרים בארץ נכתב בשנת 1985 (שזה לא ממש מזמן), שכנראה בין 15 עד 20 אחוז מהסובלים מהפרעה זו ימשיכו לסבול ממנה כל ימי חייהם.

עד היום אני פוגשת בהרבה אנשים שקיבלו תרופה בהטבה עד גיל 17 בערך, ואז הפסיכיאטר אמר ש"כבר לא צריך לטפל יותר".(למה הם "קנו" את זה כשהרגישו שזה לא כך? אולי כי לא הייתה להם ברירה?).

בספר הפסיכיאטריה של 2007 כתוב ש-40 עד 60 אחוז מהילדים שסבלו מ-ADHD ימשיכו לסבול ממנה גם בבגרותם!

על מה אנחנו מדברים כאשר עוסקים בקשב וריכוז למבוגרים?

הפרעת קשב וריכוז היא חוסר היכולת להתרכז לפרק זמן של יותר מכמה דקות!

כמה דקות? אצל כל אדם זה שונה. יש שלא מתרכזים לחמש דקות, יש שמסוגלים להתרכז לעשר דקות ויש שאפילו לקצת יותר מכך.

להתרכז במה? להתרכז בקריאה של משהו מעניין. לכל אדם יש דברים שמעניינים אותו – בין אם זה מאמר אקדמי או ספר או כתבה בעיתון – והשאלה היא האם אדם לא מצליח להתרכז במה שמעניין אותו ולא במה שמחייבים אותו לקרוא מסיבה כלשהי.

הפרעת קשב וריכוז אינה מאפשרת לי להתרכז בעשיית סדר… מכירים את החדר המבולגן? לא השולחן שיש עליו המון ניירות אבל בעליו יודע בדיוק איפה נמצא כל דבר, אלא הסלון הביתי המושקע והמרוהט בטוב טעם שנערמים בו דברים ופשוט צריך להשקיע כמה דקות ולשים כל דבר במקום – בחדר אחר של הבית, ודברים שיש להם מקום מוגדר וברור, אבל הם פשוט לא מגיעים לשם…

הסיפור הוא לא שהדייר האחראי על הסדר לא משתדל לסדר, אלא שהוא לוקח את החולצה לארון בחדר השינה ולא חוזר להמשך סידור הסלון אלא מגלה למשל את החשבון של ה"ויזה" שנחת בחדר והולך לבדוק אותו ואחר כך מגלה את העציץ במרפסת… והסלון ימשיך להיראות כמו שהוא עד הניסיון הבא לארגון שיקרה כנראה רק בעוד יומיים…

הפרעת קשב וריכוז אינה מאפשרת לי להתרכז בלימודים, או בקריאת מסמך שחשוב לי – ולמרות שאני יודע שזה חשוב לי, אני לא מצליח "לשבת על זה" ובוודאי שלא להישאר לשבת על זה כעבור זמן קצר מדי.

מוסחות גבוהה לסובלים מבעיית קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז במבוגרים היא מצב בו כל דבר מסיח את דעתי ממה שאני עסוקה בו:
אני מדברת עם הבת שלי על משהו שחשוב לי, אבל מישהו אחר בבית פתאום מדבר בטווח השמיעה שלי על משהו מעניין, שאוכל לשאול עליו אחר-כך ואני צריכה לבקש ממנו להתרחק או להשתתק כי אני לא מצליחה להתרכז בשיחה עם הבת בגללו.
אני יושבת באולם קולנוע (זוכרים, יש עוד דבר כזה) ומשתגעת כשמדברים מאחורי, כי קשה לי להתרכז בסרט כשהם מתלחשים שם.

היפר אקטיביות

את זה קצת יותר קל להסביר:
הצורך להיות בתנועה כמעט מתמדת. הצורך לזוז – שלא מאפשר הקשבה עד הסוף לדברים, שלא מאפשר בדיקה לעומק של נתונים. זה נראה כמו חוסר סבלנות, אבל זהו אי שקט פנימי, שלא קשור כלל בסביבה החיצונית.

 מורגשת אימפולסיביות:

הצורך לפעמים להגיב, במהירות, לא תמיד בצורה המתאימה והיעילה, פשוט מפני שזה אמיתי לאותו רגע. התגובה בדרך כלל מילולית, לפעמים גם מעשית כמו קניה, הסתלקות ממקום בו יש מצב לא נעים כלשהו באופן לא צפוי וכדומה.

נצפית דחיינות

כלומר יש נטייה לדחות משימות שדורשות מאמץ של קשב וריכוז, או סתם משימות פחות נעימות שאפשר לדחות לשבוע הבא כמו להשיג אישור בעירייה וכדומה. המשימות מושלמות בדרך כלל בצורה טובה – אבל ברגע האחרון. לפעמים זה לא הולך, הניירות מצטברים, החשבונות צוברים קנסות, בירור התפקוד הלקוי של העובד במפעל לא מתבצע והוא ממשיך לחבל בפס היצור, ואז מגיעים למצבים ממש לא נעימים.

אבחון קשב וריכוז במבוגרים – השתקפות ביום יום

· הילד שלא מצליח לשבת ב"מפגש" בגן, ומפריע לגננת, למורה ולתלמידים שסביבו.
· המבוגר שהיה התלמיד שהמורים אמרו עליו שהוא "פוטנציאל לא מנוצל" ו"עצלן" ו"שובב" ו"מפריע" גדל אכן ברוב המקרים הגדול להיות מבוגר "מבוזבז" שלא מצליח להגשים את עצמו, עם תחושת החמצה, דימוי עצמי נמוך, הרגשת תסכול, כעס וקנאה בכל אלה שהיו פחות מוכשרים ממנו אך בזכות הרבה סבלנות, התמדה ועבודה קשה הגיעו הרבה יותר רחוק ממנו.
· הגבר שמסתובב עם ארבעה צרורות מפתחות תלויים על החגורה, וגם שלושה פלאפונים כאשר הוא בשיחות עם שניים מהם באופן מקביל, רוב שעות היממה, יהיה פעמים רבות המבוגר עםADHD שכן מצא לעצמו דרך להשתמש בתכונות הפחות יעילות בדרך כלל בצורה בונה. אבל כמה תפקידים כאלה יש?

אני מכירה באופן אישי אדם אחד, כבן שמונים היום, שלדעתי אם היה מטופל תרופתית היה יכול להיות פרופסור דגול או רב גדול, אלא שבימיו כמובן עוד לא ידעו על האפשרות  להשתמש בתרופות לצורך הגברת ריכוז והפחתת ההיפר אקטיביות.
שימו לב, אמרתי טיפול תרופתי.

הפרעת קשב וריכוז במבוגרים – טיפול

לאחר אבחון הפרעת קשב וריכוז במבוגרים, אני מאמינה שצריך:
1. איזון תרופתי (עם מעקב)
ולעיתים קרובות גם:
2. ליווי על ידי שיחות הדרכה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי ואימון אישי.
כמובן, כל מקרה לגופו ולרצונו.

השינוי הצפוי:
כל אחד – לפי מה שמעניין אותו, אבל בסך הכל היכולת להתמקד ולהתרכז משתפרת, ולכן אנשים מצליחים יותר לפחות בתחומים אלה:
1. בלמידה
2. ביצירת עסקים ובמכירה
3. ביחסים בין-אישיים במשפחה
4. בארגון סביבת מגורים וסביבת העבודה
5. בהרגשת סיפוק אישי ודימוי עצמי שמשתפר

לעיון בחוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות בנושא אמות מידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים, מתבגרים ומבוגרים לחצו כאן.

ד"ר בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעלת ותק וניסיון של מעל 30 שנה. היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי במספר קליניקות ברחבי הארץ. בירושלים, פתח תקווה, כפר סבא, שערי תקווה ונהריה.

במקרים דחופים ניתן לתאם ביקור בית.

כיוון שכך, מטפלת בבגירים – בני 18 ומעלה בלבד.

                                                             לקביעת תור לד"ר בן אור חייגו 050-5632723

הפוסט הפרעת קשב וריכוז במבוגרים הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית