פסיכוגריאטריה פירושה פסיכיאטריה של הגיל המבוגר, הגיל הגריאטרי. אז מה כל כך מיוחד בגיל זה? לעיתים אין בו שום דבר מיוחד, נהפוך הוא, "השמונים הוא הששים החדש".  הגיל הגריאטרי לא מגדיר בפני עצמו כמעט כלום, מפני שהוא משתרע על הגילאים מששים וחמש ועד כמעט מאה שנים, ולעיתים אף מעבר לכך.

אז מה קורה על פני טווח השנים הזה? קורים אירועים שונים. טובים ופחות טובים, אך מדע הפסיכוגריאטריה עוסק בעיקר בעזרה לה זקוק האדם להתמודדות עם שינויים איתו מביא הגיל.

פסיכוגריאטריה והצורך להתמודד עם שינויים

שינויים בריאותיים

מבחינה בריאותית יש לפעמים ירודה בתפקודי הגוף: אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות, יתר לחץ דם, סכרת מבוגרים, ירידה בראיה, ירידה בשמיעה, בעיות מפרקים ועוד. בנוסף לכך יש בעיה מראה החיצוני, בעיות של קמטים, כיפוף בגב, רעידות בגלל מחלת פרקינסון.   בעיות נוספות הן בעיות בזיכרון שבאות בפני עצמן, או בלוויית בעיות נוספות שגורמות לשיטיון – דמנציה מסוגים שונים.

שינויים משפחתיים

מבחינה משפחתית וחברתית בגיל הצעיר יותר ילדים מתחתנים ועוזבים את הבית, או מצטרפים לבית ההורים עם בני הזוג, מה שנתפס בדרך כלל ונחווה כחיובי, ומנגד אנשים מהמשפחה ומהחברים נפטרים בהמשך, ונוצרת בדידות. בשנים האחרונות יש יותר משפחות בהן ארבעה דורות, כך שבדור השני נמצא הבן שהוא בעצמו סבא, ורוצה להתייחס לנכדיו, ולא רק להוריו, או שנותר לן רק אחד ההורים לאחר פטירת בן בת הזוג, ומטבע הדברים ההורה הבודד זקוק ליותר עזרה – חברה – תשומת לב והתייחסות.

שינויים תעסוקתיים וזמן פנוי

מבחינה תעסוקתית זאת התקופה שבה יוצאים לפנסיה מהעבודה, מה שבחלק מהמקרים מתחיל חיים חדשים של הנאות, "הטיול הגדול שתמיד חלמתי לעשות" לעומת מקרים אחרים בהם היציאה לפנסיה מצמצמת מאד את ההכנסה, ודווקא מורידה את רמת החיים בזמן הלא מתאים.
בחלק מהמקרים יש סיפוק מהקשר עם הצאצאים לדורותיהם, והקשר אתם מתהדק, במקרים אחרים ההורים המבוגרים מרגישים מוזנחים ע"י הצעירים שלא מספיקים להתייחס אל המבוגרים שאינם עסוקים כל היום, ורוצים חברה, כשהצעירים נמצאים עמוק בתוך מרוץ החיים, ומנסים לעשות הכל כולל התייחסות לילדים ולנכדים שלהם.

כל השינויים הלו מתרחשים על פני אותה תקופה ולמרות שנראה כי נושא התחביבים אמור להיות מפותח יותר אצל הפנסיונרים ומדובר על תקופה נפלאה בחייהם, אין ספק כי נוצר בלבול וחוסר יכולת להתמודד וכאן באה הפסיכוגריאטריה לעזרתם.

בעיות גיל נוספות הנכללות בתחום הפסיכוגריאטריה

בעיות שהיו וטופלו בעבר יכולות לחזור בצורה נרחבת יותר עקב השינויים אותם הזכרנו בתחילה
אם היה דיכאון בעבר, יכול להופיע דיכאון שוב.
אם הייתה הפרעת ריכוז וקשב, היא ממשיכה.
אם היו מצבים מאניים בעבר הם יכולים לחזור
וכן הלאה.

אירועי חיים יכולים גם הם להשפיע על מצב נפשי.
אבל פתולוגי שנראה כמו דיכאון לאחר פטירת בן – בת זוג. או גם אבל נורמאלי, לא פתולוגי.
מצבי לחץ ומתח בגלל סכסוכים בתוך המשפחה על ירושות וכספים אחרים, שמתעוררים כשהצעירים לוטשים עין לנכסים שעדיין אינם שלהם…

פסיכוגריאטריה – טיפול

הטיפול הפסיכוגריאטרי מושפע מהמצב הנפשי רגשי וגם מהמצב הגופני. על הפסיכיאטר צריך להיות מודע למכלול המצב הבריאותי של הפונה המבוגר כשהוא נותן תרופות או מציע וממליץ על טיפולים אחרים.

אחת הבעיות המרכזיות בפסיכוגריאטריה  היא שימוש בתרופות בהם השימוש בעבר הצליח, בגלל בעיות גופניות שנוספו, ולכן צריך לשנות את התרופות בכלל, או לשנות מינונים.  ישנם מצבים בלבוליים חדשים כתוצאה מתרופות שונות, מחלות גופניות שונות (אי ספיקת כליות), מחלות נוירולוגיות שונות להן גם מרכיבים פסיכיאטריים, כמו דיכאון שהינו חלק ממחלת פרקינסון, וכן מצב של ירידה קוגניטיבית.

פסיכיאטריה משפטית של הגיל המבוגר

במקרים של דמנציה יש צורך בחוות דעת פסיכיאטרית משפטית לאפוטרופסות.

אנשים מבוגרים וצלולים בוחרים לעיתים לכתוב צוואה, על רקע רצונם לשנות מהנוהג המקובל של חלוקה שווה בין היורשים.
במקרים אלה מומלץ לערב פסיכיאטר, שאחרי בדיקה מול הצוואה, בנוסחה הסופי, יוציא חוות דעת פורמאלית משפטית שתעיד על כך שכותב הצוואה היה מודע לתוכן התוואה, יודע מי עלול להיפגע מתוכנה, ומנמק את החלטותיו כאדם סביר, ולאור כל זאת הוא כשיר לחתום על צוואה.

בעסקאות גדולות שמבצעים אנשים מבוגרים, לעיתים הצד השני בעסקה דורש חוות דעת פסיכיאטרית, כדי שלא ייתבע בהמשך ע"י היורשים, שיגלו אחרי שנים שהרכוש עליו חלמו נעלם ע"י עסקה עם מישהו שהוא אולי נוכל שניצל אדם מבוגר שאינו מבין מה הוא עושה. זאת הגנה על הצד השני עושה העיסקה, לא על המבוגר עצמו, אך היא נחוצה פעמים רבות להשלמת העיסקה.

ד"ר בן אור הינה רופאה  פסיכיאטרית למבוגרים בעלת ותק וניסיון של מעל 30 שנה. היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי במספר קליניקות ברחבי הארץ. ירושלים, כפר סבא, פתח תקווה, שערי תקווה ונהריה.  במקרים דחופים ניתן לתאם ביקור בית.

ד"ר בן אור פסיכיאטרית למבוגרים, ומכיוון שכך מטפלת  ועורכת חוות דעת לבגירים – מגילאי 18 ומעלה בלבד.

הפוסט פסיכוגריאטריה הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

משהו מעסיק אותך יותר מדי? אולי אתה סובל מסוג של הפרעה טורדנית כפייתית?
הפרעה טורדנית כפייתית היא שם כולל להפרעה כפייתית שלא נותנת לאדם מנוח. אלו מחשבות חוזרות ותוקפות את האדם ש"מאלצות" אותו לבצע טקסים מסוימים או התנהגות כלשהי, שאף הוא היה רוצה להמנע ממנו. אולם האדם חש כי הוא לא יכול שלא לעשות אותם, היות והימנעות מן הפעולה תגרום לו חרדה עמוקה.

מאפיינים של הפרעה טורדנית כפייתית

הפרעה טורדנית כפייתית מקורה במחשבה שגויה, אדם חרד שמא לא שטף היטב את ידיו, שמא לא נעל את דלת הבית או שמא שכח לסגור את כפתור הגז, מרוב חשש הוא בודק שוב ושוב אם אכן בוצעה הפעולה ולמרות שהוא ווידא וגילה שהכול תקין, עדיין מנקר בו החשש. לאחר זמן קצר הוא שוב מרגיש צורך לבדוק מה קורה, בודק האם הכל נעול, סגור ובטוח ולרגעים מספר חש הקלה.

הפרעה טורדנית כפייתית מחייבת טיפול ללא דיחוי

חייו של הסובל מתופעה של הפרעה טורדנית כפייתית אינם קלים, ואפשר להגדיר אותם כמלאים סבל. הוא משועבד לדחפים הבלתי הגיוניים ולא מסוגל להתנתק מהם או להתנגד. רק טיפול מקצועי נכון יכול להוציא אותו מן המצב הטורדני בו הוא שרוי.

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעל ותק וניסיון של מעל 20 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקווה ונהריה. במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות.

אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטרי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם. לתיאום תור חייגו ל:  050-5632723

הפוסט הפרעה טורדנית כפייתית הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

מאניה דיפרסיה או בשמה השני הפרעה דו קוטבית (דיכאון דו-קוטבי) או הפרעה בי פולארית BIPOLAR AFFECTIVE DISORDER הנה הפרעה במצב הרוח שקורה לא רק לכיוון הדיכאוני, שגורמת לדיכאון, מצב רוח ירוד, אלא גם מגיעה לעיתים לקוטב השני, לקוטב של מצב רוח מרומם, מאני. יש התקפים – אפיזודות דיכאוניות, ויש התקפים אפיזודות מאניות MANIC EPISODES . הפרעה זו הינה תורשתית, בניגוד לדיכאון סתם, שאינו תורשתי.

התקף מאניה דיפרסיה

ההתקף המאני מוגדר כפרק זמן שניתן לציין מתי התחיל, בדיוק רב יחסית, שבו מצב הרוח מרומם, או עצבני. עם פעילות מכוונת מטרה או אנרגיות מוגברות באופן מוגזם. התקופה עורכת שבוע לפחות, והפעילות נמשכת רוב שעות היום, כמעט כל יום.
בנוסף קיימים גם חלק מהבאים:

תסמינים של דיכאון דו קוטבי

1.דימוי עצמי גבוה ומנופח או גרנדיוזי, יחסית למציאות
2.מיעוט צורך בשינה, למשל מסתפק בשלוש שעות שינה וממשיך באותו מרץ שהיה קודם, אצל אדם שבדרך כלל זקוק ליותר שעות שינה.
3.דברנות יתר, או צורך לדבר ללא הפסקה.
4.חשיבה מהירה מאד
5.מוסחות גבוהה – ריכוז ירוד.
6.פעילות יתר בתחום החברתי, בתחום העיסוק העיקרי – תלוי בגיל, לימודים או עבודה או בתחום המיני.
7. מעורבות יתר בפעילויות שתוצאותיהן עלולות להיות מכאיבות בהמשך כגון: קניות ללא מעצורים, השקעות עסקיות טיפשיות או לא סבירות, פעילות מינית לא מבוקרת.

אבחון מאניה דיפרסיה

מאניה דיפרסיה היא מצב נפשי המפריע לתפקוד המצופה מאותו אדם, ואף מצדיק אישפוז במקרים מסוימים. ההתקף הדיכאוני הוא כמו זה שבדיכאון שאינו דו –קוטבי, ולכן קשה לדעת כשמופיע דיכאון ראשון אם מדובר בדיכאון דו קוטבי או בדיכאון רגיל.

ההפרעה הדו – קוטבית הנה הפרעה תורשתית כאמור, כך שאם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל מהפרעה דו קוטבית, יש לחשוב על אבחנה זו כשבאים לטפל באותו אדם הסובל לראשונה מדיכאון. (אם אדם חווה התקף מאני אחד, הרי שמדובר בהפרעה דו קוטבית), חשוב לדעת האם מדובר על דיכאון דו קוטבי, מפני שהטיפול שונה במקצת.

הטיפול בהפרעת המאניה דיפרסיה

יש זהירות רבה יותר במתן נוגדי דיכאון בהפרעה דו קוטבית מתוך חשש, שלעיתים מתאמת, שהדיכאון "יקפוץ" למאניה, יעבור מהקוטב הדיכאוני לקוטב המאני. הטיפול במצב המאני הוא בתרופות שונות נוגדות פסיכוזה, ובמייצבי מצב רוח.

מייצבי מצב רוח

מייצבי מצב רוח הם חומרים המאזנים את מערכת העצבים המרכזית, ומונעים גם התקפים אפילפטיים. כשאדם שסובל מהפרעה נפשית מקבל לפתע תרופה שכתוב עליה שהיא מונעת אפילפסיה, זה יכול לעורר תמיהות, אך באינטואיציה אפשר להבין שמדובר בתרופה שמונעת התפרקויות חשמליות במוח, וגם במצב המאני המטרה היא למנוע התפרקויות חשמליות ופעילות יתר.

השימוש בליתיום LITHIUM במצבים של הפרעה דו קוטבית

אחת מהתרופות המייצבות את מצב הרוח, ספציפיות דווקא למצבים מאניים ולא לאפילפסיה היא ליתיום LITHIUM. זהו יסוד שמופיע בטבלה המחזורית הכימית של מנדלייב, שהיה ניסיון להשתמש בו כמלח לחולים עם יתר לחץ דם, כתחליף למלח שמכיל נתרן שמעלה לחץ דם. חולי נפש מקרב אותם חולים נרגעו והחלימו מהתקפים מאניים וכך נמצא הליתיום כמייצב מצב רוח.

טיפול מונע

אחת הבעיות בטיפול בחולים עם דיכאון דו קוטבי היא לגרום להם להבין ולהפנים את הצורך בטיפול מונע. טיפול שימנע את ההתקף הבא. מכיוון שאין חוקיות בתדירות ההתקפים, יכולה להיות תקופה ללא טיפול מונע בה לא יהיה התקף, אך לאחר זמן לא ידוע מראש יופיע פתאום התקף. גם החולה וגם הרופא לא יודעים מתי יבוא ההתקף וגם לא בטוחים מאותה סיבה האם החולה באמת גרם לשיפור במצבו, ומניעת ההתקף על ידי הטיפול המונע הקבוע, או שלא היה קורה כלום גם ללא הטיפול.

בדרך כלל טיפול מונע ניתן רק אחרי מספר התקפים, או אחרי התקף בודד אם היה מסוכן מאד.
מומלץ לחולי מחלה דו קוטבית לא להשתמש בתרופות המכילות סטרואידים, ולא להשתמש בסמים, כולל חשיש, מפני שזה עלול להגביר את מספר ותדירות ההתקפים.

הפרעה דו קוטבית מתגלה פעמים רבות כשהאדם כבר נשוי. במצב זה טיפול זוגי אצל פסיכיאטר יוכל לעזור לשני בני הזוג להתמודד טוב יותר עם המצב החדש שנוצר, מבחינת הבנת ההפרעה התקשורתית בין בני הזוג ותיאום ציפיות.

במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור בהרבה מאוד מקרים של מאניה דיפרסיה והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות.

ד"ר בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעלת ותק וניסיון של מעל 30 שנה. היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי במספר קליניקות ברחבי הארץ. בירושלים, פתח תקווה, כפר סבא, שערי תקווה ונהריה.

במקרים דחופים ניתן לתאם ביקור בית.

ד"ר בן אור היא פסיכיאטרית למבוגרים ומכיוון שכך, מטפלת בבגירים – בני 18 ומעלה בלבד.

                                                             לקביעת תור לד"ר בן אור חייגו 050-5632723

הפוסט מאניה דיפרסיה הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

הפרעות נפשיות לרוב מטופלות במסגרות ביתיות. אולם ישנם מצבים של הפרעות נפשיות חריפות וממושכות, שיוצרות מצבים של אי תפקוד משמעותי, או סכנה לחולה או לסביבתו של החולה. במצבים אלה, שוקלים בדרך כל אפשרות של אשפוז פסיכיאטרי. לרוב, אשפוז פסיכיאטרי נעשה מרצונו של המטופל, אשר מעוניין לסייע לעצמו. במצבים קיצוניים, עשוי בית משפט לפסוק על אשפוז בכפייה, על מנת למנוע סכנה למטופל או לסביבתו.

סוגים של אשפוז פסיכיאטרי

אשפוז פסיכיאטרי יכול להתבצע במחלקה פתוחה, שבה ההשגחה על המטופלים נמוכה, ולמטופלים יש אפשרות לצאת ולהיכנס מן המחלקה כרצונם, או במחלקה סגורה, אשר מיועדת למטופלים המהווים סכנה לעצמם או לסביבתם, ובה ההשגחה על המטופלים צמודה, ואין אפשרות יציאה.

במהלך אשפוז פסיכיאטרי נערכת גם הסתכלות פסיכיאטרית, שנועדה להעריך את מצבו של המטופל ולקבוע את סוג הטיפול המתאים לו. ישנם המתנגדים לאשפוז פסיכיאטרי, בטענה שהאשפוז עצמו טראומטי, ועלול לגרום להחרפה של ההפרעה. לכן, משתדלים להמעיט באשפוז פסיכיאטרי, ולהשתמש באופציה זו רק אם היא הכרחית.

ד"ר מרגלית בר אור – פסיכיאטרית

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית למבוגרים בעל ותק וניסיון של מעל 20 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור  בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקוה ונהריה.

במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים פסיכיאטריים  והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות.

אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל: 050-5632723

הפוסט אשפוז פסיכיאטרי הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

אנשים רבים נוטים לבלבל ולא להבין את ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר, אולם ההבדלים ביניהם מהותיים. פסיכולוג הוא בוגר תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. הפסיכולוג עובר התמחות בת 4 שנים במוסד טיפולי והוא רשום בפנקס הפסיכולוגים. לעומתו, פסיכיאטר הינו רופא, בעל תואר M.D, אשר עבר התמחות בבריאות הנפש.

ההבדלים המעשיים

רק פסיכיאטר רשאי לשלב בטיפול הנפשי גם טיפול תרופתי. הפסיכולוג, מכיוון שאינו רופא, אינו רשאי לרשום תרופות. במידה שפסיכולוג מזהה במהלך טיפול, כי המטופל זקוק לסיוע תרופתי, הוא עשוי להפנות את המטופל לייעוץ פסיכיאטרי, שם יוכל הפסיכיאטר להתאים לו תרופות למצבים נפשיים, על פי הצרכים שלו. טיפול פסיכיאטרי נועד להביא לפתרון מהיר, ממוקד ויעיל של ההפרעה הנפשית ממנה סובל המטופל. טיפול פסיכולוגי, לעומת זאת, הוא טיפול מתמשך והדרגתי, שמתבצע בעיקר באמצעות שיחה, ונועד לסייע לסובלים מהפרעות נפשיות שונות להתגבר עליהן ולשוב לתפקוד רגיל. ישנם מצבים שבהם הטיפול הפסיכולוגי מספיק, ואילו במצבים חמורים יותר, ישנו צורך בסיוע תרופתי לייצוב המצב הנפשי.

ד"ר מרגלית בן אור – פסיכיאטרית מומחית

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית מנוסה בעל ותק וניסיון של מעל 20 שנה. היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקוה ונהריה.

במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים פסיכיאטריים והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות. אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטרי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל:  050-5632723

הפוסט ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

מחלה או הפרעה נפשית היא פגיעה כלשהי בתחומי ההתנהגות וההרגשה של אדם. מחלה נפשית מתבטאת בדפוסי חשיבה חריגים ו/או בפעולות חריגות, אשר פוגעות בתפקוד היומיומי של האדם וגורמות לו לסבל בצורה זו או אחרת. אבחונה של מחלה נפשית מתבסס על הציר שבין הנורמלי ללא נורמלי ולרוב נדרש טיפול תרופתי.

סוגים של מחלה נפשית

מחלה נפשית יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, מדרגות קלות ועד חמורות ביותר. מחלה נפשית עלולה להיות כרונית או זמנית. באופן הדיבור הרווח, מחלה נפשית מתייחסת בעיקר להפרעות נפשיות אשר כוללות תסמינים פסיכוטיים, אולם למעשה המונח מחלה נפשית, המופיע גם בחוקי המדינה, מתקשה להכיל בתוכו את הטווח הרחב של הפרעות נפשיות, כך שעם השנים התפתחו מושגים מקבילים, כמו "נכה נפש", "אי שפיות", "הפרעה נפשית", וכן הלאה.

טיפול במחלה נפשית

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופאה  פסיכיאטרית מנוסה בעל ותק וניסיון של מעל 30 שנה.  את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקווה ונהריה.

במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות. אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטרי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל: 050-5632723

הפוסט מהי מחלה נפשית? הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

אמנם כולנו שואפים לחיי היגיינה ובריאות, אבל עודף השקעה בתחום זה גובל בהפרעה כפייתית. כאשר מזהים אובססיה לניקיון מוגזמת יש להניח כי קיימת בעיה אשר דורשת טיפול והתייחסות.

סימנים של אובססיה לניקיון

קצת קשה להגדיר מהי אובססיה לניקיון משום שניקיון הוא דבר אנושי ומקובל, מותר לשטוף ידיים, ומותר גם לחטא אותם, מותר לכבס את הבגדים לאחר השימוש וכמובן לבדוק אם הצלחת נקייה. אבל אם כל הפעולות הללו נעשות יותר מדי פעמים וחוזרות על עצמם שלא בצורה הגיונית, סביר להניח שהאדם סובל מהפרעת אובססיה לניקיון שפוגעת לו באיכות חיים.

השפעה של אובססיה לניקיון

אובססיה לניקיון פוגעת באדם עצמו ובדרך כלל גם בסביבה. מי שסובל מהפרעה זו עלול לדרוש גם מן הסובבים לעמוד ברמת ניקיון מוגזמת ממש כפי שהוא דורש אותה מעצמו. זה לא נובע מרוע לב, הוא פשוט לא מסוגל לראות ולפגוש כתמים. הוא צריך לוודא כל הזמן שהשטח נקי ומצוחצח ולהיות בטוח שאין זיהומים ואין חיידקים. הורה שיש לו אובססיה לניקיון עלול לגרום לילדיו קשיי גדילה אמיתיים ולכן זה הזמן לטפל ולהתגבר על הקושי.

טיפול

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית מנוסה בעל ותק וניסיון של מעל 20 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקווה ונהריה.

במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות. אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטרי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל: 050-5632723

הפוסט אובססיה לניקיון הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

סובל מהפרעה טורדנית כפייתית? טיפול ocd נועד בשבילך!
אם גם אתה סובל מהפרעה טורדנית או כפיתית מסוימת, יתכן מאד שיש דרך לעזור לך. שיטת טיפול ocd מתמקדת בלקות זו ומצליחה להוציא את האדם מן המיצר.

מתי עושים טיפול OCD?

ישנם אנשים שסובלים מהפרעה כפייתית טורדנית אך היא לא מחייבת טיפול דחוף. הם מצליחים לחיות עם התופעה, לנהל אורח חיים נורמלי ולהשאר רגועים במצבם. כל עוד התופעה לא פוגעת בתפקוד של האדם ולא בסביבתו, אין שום עניין לפנות לטיפול, אבל ברגע שהמחשבות הכפייתיות משתלטות על האדם ופוגעות בסדר יומו, צריך לאבחן ולטפל. אחת השיטות המומלצות ביותר היא שיטת טיפול ocd המיוחדת למצבי כפייתיות.

הצלחה של טיפול OCD

בעקרון נועד טיפול ocd למנוע את השנות התופעה ולשפר את איכות חייהם של הסובלים מכפייתיות. היום גילו הרופאים כי שילוב מוצלח של טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא הדרך המעולה ביותר כדי להצליח בטיפול. השילוב בין השניים גורם להפחתה של עוצמות החרדה במוח, ומצד שני לשינוי התנהגות וירידה בטקסים של הסובלים מכך.

ד"ר מרגלית בן אור טיפולי OCD למבוגרים

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופאה פסיכיאטרית מנוסה בעלת ותק וניסיון של מעל 20 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקווה ונהריה.

במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים של טורדנות כפייתית והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות.

אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטרי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל:  050-5632723

הפוסט טיפול OCD הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

חרדה היא שם כולל למצב לא נעים של מחשבות דאגניות ומתח רב. אנשים רבים סובלים מחרדות שונות, והמשותף לכולם שהם גורמים סבל רב. סוגי חרדות שונות יכולים להביא לתסמינים גופניים, כאשר המערכות בגוף מושפעות מן המחשבות.

סוגי חרדות

החוקרים בתחום הנפש כוללים את סוגי החרדות למספר קבוצות. ישנם חרדות קלות שאפשר לחיות אתם בשלום ולהמשיך בשגרת החיים, וישנם חרדות קשות יותר שמצריכות טיפול דחוף ופוגעות באיכות החיים.
בין סוגי חרדות ניתן למנות:
• פחד מפני קהל
• חרדת בחינות
• פחד מטיסות
• פחד גבהים
• פחד מחושך
• פחד ממלחמות
• פחד ממוות
• פחד ממקומות סגורים (מעליות)
• פחד ממקומות ציבוריים
• פחד מכשלון
• ועוד

סוגי חרדות ומניעה

לא נעים לסבול מחרדה וחשוב לטפל בה בעוד מועד. אדם הסובל מחרדה עלול להמנע מן הגורם המפחיד אותו ולהעדיף שלא להחשף אליו. אבל המציאות מוכיחה שככל שנמנעים יותר, החרדה צוברת תאוצה. לכן חשוב לפנות לטיפול, ולא לחכות שהחרדות ילכו ויתפחו, טפלו בהם כבר עתה!

טיפול בחרדות עם ד"ר מרגלית בן אור

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופא  פסיכיאטרית מנוסה בעל ותק וניסיון של מעל 20 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקווה ונהריה. במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים של חרדות והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות.

אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטרי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל:  050-5632723

הפוסט סוגי חרדות הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית

חרדה מוכללת או בשמה השני כללית מאופיינת בחרדה מוגזמת סביב אירועי חיים שגרתיים. היא מלווה את האדם לאורך כל פעילותו, ואין לה סיבה הגיונית. חרדה מוכללת עלולה לפגוע באיכות החיים ולגרום להימנעות מעשיה ופעילות מהנה.

זיהוי חרדה מוכללת

כדי להגדיר כי אדם סובל מתופעה של חרדה מוכללת, עליו לסבול מן התסמינים הבאים:
• דאגנות יתר – ריבוי מחשבות ודאגות סביב אירועי היום יום.
• חוסר תפקוד בעבודה ובלימודים בגלל עודף מתח ומחשבות.
• עייפות יתר
• חוסר שלווה
• קשיי ריכוז
• רגזנות
• בעיות שינה
• בעיות חברתיות

למה זה קורה?

הסיבה לתופעה של חרדה מוכללת, הנה בדרך כלל פיזיולוגית-מולדת וגם סיבות נפשיות. בין השאר נמצא כי ישנם גנים מסוימים האחראים על התופעה וממילא מדובר בגורם תורשתי מובהק.  מאידך, ישנם גם גורמים פסיכולוגיים המחזקים את התופעה ומשרשים אותה עוד יותר. אדם שחי בעיוות מחשבתי ותופס את תפיסת העולם בצורה מעוותת עלול לחוש בצורה יותר קיצונית חרדה מוכללת ואף להעצים את הסימנים.
מי שחי בסביבה המשדרת שליטה עצמית ושלווה, יסבול פחות מתסמיני התופעה של חרדה מוכללת ויחוש יותר רגיעה.

טיפול בחרדה מוכללת עם ד"ר מרגלית בן אור

ד"ר מרגלית בן אור הינה רופא  פסיכיאטרית מנוסה בעל ותק וניסיון של מעל 20 שנה. את הניסיון הקליני הרב רכשה ד"ר בן אור בבתי חולים ומוסדות פסיכיאטרים ברחבי המדינה.

היא כיהנה כסגן הפסיכיאטר המחוזי וכיום מטפלת באופן פרטי ב 5 קליניקות ברחבי הארץ. תל אביב, ירושלים, כפר סבא,  שערי תקווה ונהריה. במהלך השנים טיפלה ד"ר בן אור במאות מקרים של והשיבה את שלוות הנפש ללא מעט משפחות.

אם אתם זקוקים לשקט נפשי פנו לד"ר בן אור לייעוץ פסיכיאטרי וטיפול מתאים להחזרת החיים למסלולם.  לתיאום תור חייגו ל:  050-5632723

הפוסט חרדה מוכללת הופיע ראשון בד"ר מרגלית בן אור - רופאה פסיכיאטרית